- פינך
- פִּינָךְ, פִּינְכָאm. (πίναξ) dish, plate. Y.Snh.XI, 30c top פ׳ דסולת a dish of fine flour. Y.Sabb.III, 6b top. Ḥull.111b (Ar. ed. pr. פִּינְקָא). Taan.24b (Ar. פינקא); a. e.Pl. פִּינָכֵי. Pes.49a מלחיך פ׳ (Ar. Var. פִּינָקֵי), v. לְחַךְ.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
